פסיכותרפיסטית יונגיאנית

ד״ר יעל דיין-פרחי
(Sand Play Therapy) טיפול בארגז חול
![]() |
---|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
הטיפול בארגז חול פותח ע"י פסיכיאטרית ילדים בשם מרגרט לואונפלד שעבדה עם ילדים בטכניקות משחק שונות.
דורה קאלף, תלמידתו של קרל גוסטאב יונג, למדה אותה מלואונפלד תוך שילובה עם התיאוריה של יונג וכך ייסדה את שיטת המשחק בחול היונגיאני בשנות ה-50.
שיטת הטיפול היא לא מילולית ולא רציונאלית וניתן להגיע איתה לרמה עמוקה של הנפש. בבנייה בארגז חול, הלא-מודע מכוון את התהליך דרך הידיים. השיטה אינה מוגבלת בגיל, מין או שפה ומכיוון שהיא מאפשרת התבטאות בלתי-מילולית, היא מגדילה באופן ניכר את החומר הנגיש לאנליטיקן המטפל.
השפה היא שפת הדמיון וכל סימבול הוא בעל משמעויות רבות. במרכז החדר מונחים שני ארגזי חול ים בגודל זהה, האחד רטוב והשני יבש. על קירות החדר יש שורות של מדפים ועליהם מאות מיניאטורות שונות, דמויות מהאגדות ומהמיתולוגיות השונות ודמויות מעולם החי והטבע.
בתהליך העבודה בחול עוסק המטופל בפיסול חופשי עם חול ומשתמש במיניאטורות ובחפצים לפי צרכי הנפש. ההתבוננות המשותפת של המטפל והמטופל בתמונת החול בסיום תהליך הבניה, מאפשרת גישה לעולם הלא מודע האישי והקולקטיבי, תהליך שלאורך זמן, מחזק ומזין את הנפש.
בזמן הבנייה המטפל צופה במטופל ומנהל רישום של התהליך ובסוף המפגש הוא מצלם את תמונת החול כפי שהמטופל יצר אותה. המטופל אינו מסדר ואינו מפרק את תמונת החול, אלא הולך לביתו עם תמונה שלמה בתוך הנפש, שממשיכה לפעול בתוכו. בסוף כל התהליך הטיפולי אפשר לראות את כל התמונות ולסקור את הדרך שהמטופל עבר.
למרות הקלות והפשטות לכאורה של טיפול בארגז חול, אין מדובר במשחק ילדים פשוט ואינטואיטיבי שעל שפת הים, אלא בשיטה עמוקה ויסודית, הדורשת הכשרה ארוכה. שילוב טיפול דינמי עם עבודה בארגז חול מאפשר מרחב טיפולי מוגן וחופשי, להתחברות הראשונית ביותר לטבע, לנפש ולגוף.